הלידה של חדווה ינואר 2012
חדווה הגיעה אליי תוך כדי טיפולי פוריות.
ליוויתי אותה בדיקור לאחר שנכנסה להריון (שהתרחש בסוף באופן טבעי). כשההריון התקרב לסיום נפגשתי גם עם בעלה של חדווה ולימדתי אותו טכניקות ולחיצות לעידוד והקלה על הלידה שיוכל לעזור לחדווה עד שירצו שאצטרף אליהם בלידה.
לקראת סוף ההיריון היה לחדווה מצב של מיעוט מיי שפיר. בעקבות מצב זה היא אושפזה בבי”ח למעקב. מכיוון ולא נתנו לי להיכנס אליה לבי”ח בכדי לנסות לעודד לידה בדיקור ומכיוון והיא לא רצתה לקבל פיטוצין לזירוז נתתי הנחיות טלפוניות לבעלה היכן ללחוץ בכפות הרגלים, בידיים ובכתפיים. החלו צירים. כאשר נבדקה חדווה וראו כי יש פתיחה של 4 התקשר אליי בעלה והזמין אותי להצטרף אליהם.
כשהגעתי מצאתי את חדווה נינוחה יושבת על כדור פיזיו מחוברת למוניטור ועושה סיבובי אגן.
שמתי לה מחטים ברגליים ובכתפיים בכדי לעודד את התקדמות הלידה. בעלה של חדווה יצא רגע לשירותים וחדווה אמרה לי שהיא רוצה שינתקו אותה מהמוניטור בכדי שתוכל גם היא לגשת לשירותים.
כשבעלה חזר אמרתי לו שיקרא למיילדת הסוף כבר הגיע מהר מהצפוי. המיילדת נכנסה ניתקה את חדווה מהמוניטור ובדקה וראתה כי לחדווה פתיחה של 10 אצבעות, פתיחה מלאה.
צירי הלחץ החלו אך הם לא היו חזקים וחדווה לא הצליחה ללחוץ מטה ולעזור לביתה התינוקת לצאת החוצה. אז המוניטור הראה סימנים של צניחת דופק של העוברית. רופאים נקראו לחדר.
רופאה אחת אמרה כי אין ברירה וצריך לעשות חתך וואקום, אך הרופא השני טיפס על המיטה התיישב לחדווה על הבטן ואמר לה שהם לוחצים עכשיו ביחד. שתי לחיצות ונוגה נולדה לאוויר העולם צורחת במלוא הכוח.
חדווה הייתה מאושרת הלידה הייתה קצרה וקלה מכפי שציפתה. בעלה של חדווה נשלח על ידה להביא סושי בו חשקה לאורך כל ההריון ואני נשארתי עם שתיהן, הראיתי לחדווה איך להניח את נוגה שתינק, החיבור בניהן היה מיידי.
כאשר חדווה הורדה למחלקה הגיע בעלה. אכלנו יחד סושי ונפרדנו בחיבוק.
חזרתי הבייתה מאושרת בשביל המשפחה החדשה.
כתיבת תגובה